לכל דבר שקיים ביקום, יש את הצד האחר שלו, המנוגד לו, ההפוך ממנו
גם למושג שיגרה יש את שבירת השיגרה, בשפת הקבלה זה נקרא שבירת תבנית.
יש אנשים שחייבים שיגרה כי זה נותן להם שקט, שינויים מפחידים אותם
ויש אנשים שבכל הזדמנות ישברו שיגרה כי במוטו שלהם הם לא מסכימים לחיות "תחתיה" , מתנגדים לה
בשני המקרים לא שברו תבניות.
מה זה אומר תבנית?
כל צורה קבועה שחוזרת על עצמה, בדיבור במעשה בחשיבה.
כל בוקר אני חייבת קפה, "הוא מעיר אותי" – תבנית
אני לובשת רק שחור ואפור– תבנית
עישון סיגריות – תבנית
שיפוטיות – תבנית
אני מאחרת לעבודה קבוע, איחור של 5 דק' או 15 דק' יצרתי לעצמי תבנית של "מאחרת"
כל פעם אחרי ארוחה אני מרגישה שאכלתי יותר מידי, ומחר דיאטה – תבנית "הלקאה עצמית וחרטה על אוכל"
תבנית הופכת אותנו לעבדים מול העיניין שחוזר על עצמו, אין לנו חירות מולה.
אז מה אנחנו לומדים מכך?
שרוב האנשים פועלים מתוך האוטומט והם עושים זאת כי זה מרגיש להם בטוח יותר להיכנס לתוך תבנית
אם אתנגד למשהו באופן קבוע, ארגיש שאני באמירה שלי, במה שאני מאמינה
ואם אהיה בתוך הקיבעון, ארגיש שאני במקום מאוד בטוח בלי סיכונים
שוב, בשני המצבים נרגיש בטוחים ובאמת שלנו, אך לא באמת כך
בשני המקרים אנו די התאמנו את עצמנו, פעם לאיך לא צריך להיות ופעם לאיך צריך להיות
אז למה כדאי לשבור תבנית, הרי זה כביכול בטוח?
לא באמת נועדנו לחיות בתבנית, אנחנו נשמות חופשיות חסרות תבנית.
אך במשך החיים למדנו להכניס את עצמנו למקומות "מסודרים", עם מינימום שינויים, זה מרגיש בטוח, נראה טוב ואנחנו דיי כמו כולם.
הכי חשוב לזכור שנברנו בצלם אלוקים, שהוא בלי תבניות, הוא אור אין סוף ואנחנו כילדיו גם לא אמורים לצמצם את עצמנו בתוך תבניות, עלינו לצאת לחופש שניתן לנו, שבאנו ממנו.
החופש הזה הוא חופש המחשבה, כי משם הכל מתחיל.
אז אך בכל זאת שוברים תבנית?
מתחילים משינוי אחד קטן, מתחייבים אליו בלי לחץ ושיפוט, נותנים לגוף ולנשמה להאמין בנו על ידי זה שניקח אחריות על ההתחייבות והשינוי.
אם החלטנו שנפסיק לשתות קפה בבוקר, נשבור את התבנית הזאת וניצא לחירות. אך עלינו לזכור שבכל שבירת תבנית אנו לוקחים אחריות על ההתחייבות ולכן נתחיל ממקום קטן עד שנתרגל.
נחזור לקפה של הבוקר, בשביל לשנות את התבנית הזאת שבנו, נוכל בהתחלה לשנות את שעת השתייה הקבועה, נוכל להחליף את הקפה בתה, נוכל לשנות מקום קבוע שבו שותים את הקפה.
כל תזוזה מהתבנית, תזיז אותנו מהשיגרה. הנשמה והגוף "יבדקו" אותנו, כמה אורך רוח יהיה לנו בשינוי.
הצעה נוספת לביטול תבנית היא להוסיף משהו שלא התחייבנו עליו עד היום, כמו לסדר מיטה בבוקר
בהתחלה השינוי יהיה אתגר, יכול להיות כמו מאבק פנימי ומצפון פעיל כשלא מיישמים את ההתחייבות, אל דאגה מפעם לפעם היישום יתקיים ואתם תפסיקו "לבדוק" את היכולות שלכם מול אתגרים.
לסיכום:
תבנית משעבדת אותנו ולנו יש את זכות הבחירה החופשית כנשמה שבאה מאין סוף.